Kilayim
Daf 41b
משנה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לֹא יִתֵּן אֶת הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵיפוֹ אֲפִילוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ אֶת הַזֶּבֶל. מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא וִתְכַּוְונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן בְּמַקֵּל. תוֹפְרֵי כְסוּת תוֹפְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין תּוֹפְרִין בָּאָרֶץ.
Traduction
On n’a pas égard au mélange hétérogène pour les vêtements funéraires (312)Ce qui touche les morts n'est pas soumis aux lois. (Ps 87, 6)., ni pour la selle d’un âne (généralement dure). Toutefois il ne faut pas la porter sur l’épaule, (fût-ce pour transporter du fumier. Les marchands d’habits (313)''Shabat 29b) et 46; Pessahim 26b.'' peuvent les vendre selon leur usage (en les portant), à condition de ne pas s’en servir en été pour se garantir contre le soleil, ni en hiver contre la pluie. Quant aux gens pieux, ils portent ces objets à vendre derrière eux, sur un bâton. Les tailleurs cousent les vêtement selon leur usage (sur les genoux); à condition de ne pas s’en servir en été pour se garantir contre le soleil, ni en hiver contre la pluie. Les gens scrupuleux les cousent en les déposant à terre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תכריכי המת. שהוא נקבר בהם אין בהן משום כלאים כדדריש בגמרא דכתיב במתים חפשי כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות וכלומר שאין מוטל על החיים שינהגו בהם מצוה מהמצות:
ומרדעת של חמור. ג''כ אין בה משום כלאים ומותר לישב עליה ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בה ודוקא שהכלאים ניכרים בה אבל בגד שאבד בו כלאים ואין מקומו ניכר אסור לעשות ממנו מרדעת לחמור דחיישינן שמא ישכח ויקח ממנו לעשות טלאי לבגד או שמא ימצא אותו אחר ויסירנו מעל המרדעת וילבשנו שהרי אין הכלאים ניכר בו:
ולא יתן את המרדעת. זו שיש בה כלאים על כתיפו מפני שזה הוא העלאה ואסור מן התורה ואפי' דרך עראי להוציא עליה את הזבל אסור:
מוכרי כסות מוכרין כדרכן. ולובשין בגד כלאים להראות להקונה מדת ארכו ורחבו או שנושאין אותו על כתפיהן להראות ובלבד שלא יתכוונו בחמה שיציל להם זה הבגד כלאים שעל כתפיהן מפני החמה ובגשמים להציל אותן מפני הגשמים:
והצנועין. המחמירין על עצמן מפשילין את הכלאים לאחוריהן במקל שעל כתפיהן ואין הכלאים מונחים עליהן:
תופרי כסות תופרין כדרכן. מניחין הכלאים על הברכים והשוקיים ותופרין ובלבד שלא יתכוונו להנאתן:
הלכה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת כו'. כְּתִיב בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מֵת נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת.
Traduction
Comme il est écrit (Ps 88, 6): Entre les morts exempts de soucis, cela indique que, dès le décès d’un homme, il st exempt de tout accomplissement des préceptes divins (on ne les remplit plus pour lui).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב במתים חפשי וכו'. סוגיא זו עד סוף הלכה כתובה היא בפי''ב דכתובות בהלכה ג':
מִטְפְּחוֹת סְפָרִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין תִּיק וְנוֹתֵן סֵפֶר תּוֹרָתוֹ עָלֶיהָ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָא בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַמֵּם בָּהּ יָדָיו. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה לְרִבִּי בָּא בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ לֹא רַב הוּא וְרַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. 41b אָמַר רַבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ מָלֵא מְסַלְּקָתָהּ אִילּוּ אָמַר לֵיהּ בְּלֹא כָּךְ אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה. מַה הֲוָה לֵיהּ מֵימוֹר לֵיהּ.
Traduction
Quant à la seconde des catégories précitées, celle de la serviette autour des livres sacrés, R. Samuel bar Nahman est explique la raison au nom de R. Yonathan: c’est qu’elle reçoit la forme d’un fourreau, dans lequel on place le rouleau de la Loi (c’est donc un instrument); selon R. Abaou, R. Hiya bar Joseph au nom de Rav, c’est qu’elle sert à réchauffer les mains (c’est une jouissance interdite). Mais, demanda R. Aboun bar Hiya à R. Aba, n’est-ce pas interdit sans cela, à titre de Kilayim? Ton objection, lui répliqua-t-il, est juste d’après Rav, qui l’interdit en effet à titre de Kilayim et dont l’avis sert de règle. Mais encore, demanda R. Yonâ à R. Aba, pourquoi ne pas indiquer comme motif d’interdit que cette serviette contient désormais des objets sacrés? C’est que, répondit R. Aba, si j’avais fait valoir cette considération, on aurait pu m’objecter que l’interdiction de la jouissance en ce cas subsiste en dehors de la question du Kilayim et je n’aurais pas su quoi répliquer (voilà pourquoi je me suis rejeté sur Rav).
Pnei Moshe non traduit
מפני שהוא עושה אותה כמין תיק. ליתן הס''ת עליה ואיכא חששא שמחמם בה את ידיו:
ר' בא ר' חייה בר יוסף בשם רב. לפרש טעמא דמטפחות הספג קאי וקאמר מפני שהוא מחמם בה את ידיו והקשה ר' בון בר חייה לר' בא וכי בלא כך אינו אסור משום כלאים שמנגב בהן כל גופו ואמאי תלי לטעמא מפני חימום הידים:
א''ל. ר' בא לא רב הוא דאמר כך ורב לטעמיה דאמר אסור והלכה כדברי האוסר בכל אלו השלש מטפחות אלמא חד טעמא הוא לכולהו כמו דמטפחות הידים מפני חימום ידים נגעו בה הלכך קאמר נמי האי טעמא במטפחות הספג:
א''ר יונה לר' בא ולמה לא אמרת ליה מי לא מסלקתא. היה לך לומר טעם נכון ודבר שלם. ולקמיה מפרש מה היה לו לומר:
אילו אמר לי בלא כך אינה אסורה בהנאה. כלומר שר' בא השיב אילו הוה שאיל לי בל' הזה וכי בלא כך אינה אסורה בהנאה אם מנגב בה כל גופו והרי כל גופו נהנה הייתי אומר לו טעם אחר אבל עכשיו שאמר לי סתם משום כלאים אף אני השבתי לו דחימום ידים ג''כ איכא משום כלאים כדרב:
מה הו''ל מימר ליה. השתא מפרש הש''ס ומה היה לו לומר טעם אחר במטפחת הספג וקאמר דאיכא טעמא אחרינא שלפעמים הוא רואה את רבו ובוש לעמוד ערום לפניו ומתעטף בה והרי הוא מתעטף בכלאים:
מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג פְּעָמִים שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת רַבּוֹ וּמִתְעַטֵּף בּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בַּלְנָרֵי נָשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. הִיא בַּלְנָרֵי נָשִׁים הִיא בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים. מַהוּ בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרֵי אנטיטיה. מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג הָדָא דְתֵימַר בְּמִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ לֹא בְדָא.
Traduction
Quant au linge de bain, c’est l’étoffe qui sert à s’envelopper lorsque l’on voit son maître (par respect pour lui). R. Abahou dit au nom de R. Yohanan que les peignoirs de femme sont interdits s’ils se composent d’étoffes mélangées (parce qu’ils servent de vêtements). Au contraire, disent les autres compagnons, on n’établit pas de distinction entre les étoffes pour hommes et celles des femmes (311)Comp. Même série, (Moed Qatan 3, 2) ( 82a).. Comment nomme-t-on ces dernières? Ce sont, disent les rabbins de Césarée, des Esqhte'' (étoffes). En général, il n’y a de doute au sujet de ces serviettes que si l’on se propose de s’en servir comme vêtement; mais, au cas contraire, on n’y fait pas attention.
Pnei Moshe non traduit
בלנרי נשים. מלשון בלן הוא וכדקאמר דלאו דוקא של נשים אלא ה''ה של אנשים ומהו בלנרי אנטיטיה כך שמן והן סדינין שמתכסין בהן בבית המרחץ אסורות משום כלאים ואע''ג דאינן דרך לבישה ממש מ''מ אסורין משום העלאה:
מטפחות הספג דאמרינן מפני שהוא מתעטף בה והדא דתימר במתכוין לשם מלבוש אבל בשאינו מתכוין לשם מלבוש לא בדא אמרו להאי חששא דדבר שאינו מתכוין הוא:
Kilayim
Daf 42a
רִבִּי צִוָוה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּרוֹסָא דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ בֵּיתָה דִּנְשִׂיוּתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂיוּתָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵה כְּהָדָא דְתַנֵּי דָּרָה בַבָּתִּים כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה בָהֶן וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנָי בָּעֲייָרוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין כְּגוֹן יוֹסֵי אֶפְרָתִי וְיוֹסֵף חֵפָנִים. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה 42a בָּאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרִין בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר לָא כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ מַה טַעֲמָא תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי מַהוּ תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם אָמַר לֵיהּ מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.
Traduction
Rabbi, à son lit de mort, fit trois recommandations (314)''Babli, (Ketubot 103b); Midrash Bereshit rabba, section Wayhi, 100.'' et dit: ma veuve ne quittera pas ma maison; on ne prononcera pas d’oraison funèbre pour moi dans les villes, et ceux qui se sont trouvés à mes côtés pour me servir pendant la vie seront encore à mes côtés après ma mort (dans un autre monde). Il dit que sa veuve ne quittera pas sa maison. Mais n’est-ce pas une prescription légale, prévue par la Mishna (315)''Ketubot 12, 3; même série, 34d et 35a.'', que la veuve conserve de droit le domicile conjugal et que, malgré toutes compensations, elle peut refuser de quitter la maison du mari défunt? Rabbi a agi ainsi, répond R. Droussa, pour qu’on ne dise pas: le Nassi dominait d’une façon absolue sur sa maison (il a donc voulu indiquer que sa veuve était libre d’en disposer). Il y a une autre raison, selon R. Eleazar bar Yossa: il s’agit de ne pas la reléguer dans l’appartement secondaire que la femme occupe pendant que le mari voyage au-delà des mers; de même, elle devait pouvoir se servir des ustensiles d’or et d’argent dont elle disposait en l’absence du mari, et elle devait recevoir l’alimentation qu’elle avait aussi en l’absence du mari. – Ne prononcez pas, dit-il, d’oraison funèbre sur ma vie dans les villes; c’était une précaution prise pour que le grand nombre d’orateurs ne produise pas de discussion (crainte qui n’a pas lieu d’être dans les petites localités). Enfin, ce qu’il dit: ''Ceux qui ont été à mes côtés pendant ma vie y seront encore après ma mort'', se rapporte, selon R. Hanania de Sephoris, à Yossé Ephrati et Joseph Hofni (ses serviteurs, morts avant lui). Selon R. Hiskia, Rabbi recommanda encore de ne pas accumuler sur son cadavre les vêtements funèbres et de laisser un trou à la partie de la bière tournée vers le sol. C’est en effet ce que l’on disait de Rabbi: il n’a été enterré qu’enveloppé d’un seul drap; car, disait Rabbi, lorsque l’homme ressuscitera, il n’aura plus les vêtements qu’il avait en étant enterré; tandis que, selon d’autres rabbins, il garde au moment de la résurrection les effets qu’il avait sur lui dans sa sépulture. On a enseigné au nom de R. Nathan: le vêtement que l’homme emporte dans la tombe le couvrira au moment de la résurrection; et ce qui le prouve, c’est qu’il est écrit (Jb 38, 14): la terre change comme l’argile peut changer d’empreinte, et ils se présentent comme un vêtement (c’est-à-dire vêtus, selon le sens adopté ici). Antonin demanda à Rabbi: que signifie ce verset? Cela veut dire, répondit Rabbi, celui qui change la face des choses et ressuscite les morts, reconstitue aussi leurs vêtements;
Pnei Moshe non traduit
ולאו מתניתא היא. בתמיה ולמה הוצרך לצוות על זה דהא תנינן שם אלמנה שאמרה וכו' ומשני ר''א בר' יוסי כהדא דתני וכו' כלומר שאע''פ שאם אמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי שומעין לה מ''מ אינן מחוייבין לתת לה דירת בית חשוב ולא להשתמש בכלים חשובים אלא כשם שאם היה בעלה במדינת הים ולא כשם שהוא עמה ולפיכך לא היה בית הנשיאות ראוי לה והוצרך לצוות עליה:
מפני המחלוקת. שאם יספדוהו בעיירות יבואו רבים מהכפרים הסמוכים ולא תשא אותם הארץ ויבאו לידי מחלוקת:
כגון יוסי אפרתי ויוסף חפני. שהיו משמשין אותו בחייו וכן במותו דקדים ערסייהו לערסיה כדקאמר בבבלי בפ' הנזכר:
אל תרבו עלי תכריכין. שלא להרבות הרימה:
נקובה בארץ. שיהא הארון נתחב בקרקע כדרך הכוכין שעושין בכותלי המערות שלא יבאו הגשמים וישטפו אותו וכגי' הב''ר באגדה זו מפני המבול א''נ שיהא הארון עצמו נקוב לארץ שאם יכנסו המים יעמדו במקומן ולא ישטפוהו למקום אחר:
מילתא אמרין. יש אומרין שבסדין אחד בלבד נקבר רבי:
דרבי אמר וכו'. כלומר לא כמו שאדם נקבר הוא עומד בתח''ה בלבוש זה עצמו אלא במלבושים אחרים ולפיכך לא צוה שילבישוהו כהוגן:
כסות היורדת וכו'. כלומר כמו שיהי' הנס בתחייה ובבנין הגופות כך יהיה בלבושים שלו:
כמו לבוש. כמו שהיה לבוש:
מי שמביא את הדור. מי שהוא מחיה ומביא אתם הוא מלבישם וזהו תתהפך כחומר חותם שהיו כחומר ומהפכן שיהו לחותם צורה ולתחיה וגם יתיצבו כמו לבוש שהוא ילביש אותם:
רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד מַלְבְּשׁוּנִי בִּירִירִיקָא לָא חִיוְורֵי וְלָא אוּכְמִין. אִין קָמִית בֵּינֵי צַדִּיקַייָא לָא נִבְהָת. אִין קָמִית בֵּינֵי רְשִׁיעַיָּא לָא נִבְהָת. רִבִּי יֹאשַׁיָּה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין. אָֽמְרִין לֵיהּ וּמַה אַתְּ טָב מִן רַבָּךְ. אָמַר לָן וּמַה אֲנָא בְהִית בְּעָבְדַּאי. רִבִי יִרְמְיָה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין אַלְבְּשׁוּנִי בְּנָרָסַיי יְהָבוֹן מְסָנַא בְּרַגְלַי וְחוּטְרָא בְיָדַיי וִיהֲבוּנִי עַל סִיטְרָא אִין אֲתִי מְשִׁיחָא אֲנָא מָעֲתָד.
Traduction
R. Juda recommanda de le couvrir après sa mort par une étoffe verte (316)C'est le terme viridicus, V. Babli, (Shabat 114a)., qui ne soit ni blanche, ni noire; car, dit-il, si je me trouve placé parmi les justes, je ne rougirai pas, n’ayant pas d’étoffe noir: et si je me trouve parmi les impies, je ne serai pas non plus remarqué, n’étant pas couvert de blanc. R. Yoshia prescrivit qu’on le revêtit de blanc éclatant. Quoi! lui dit-on, te crois-tu au-dessus de Rabbi? Non, répondit-il, mais je n’ai pas à rougir de mes actions (sans me régler d’après ce qu’il fait). De même, R. Jérémie recommanda de le vêtir d’étoffes éclatantes de blanc, de ses habits les plus riches, de mettre ses sandales à ses pieds, son bâton à la main, de le coucher de côté, non sur le dos, afin qu’au jour de l’arrivée du Messie il soit tout prêt à le suivre.
Pnei Moshe non traduit
מלבישוני. שילבישו אותו בורדיקא והוא צבע כמראה התכלת וממוצע בין הלובן והשחרות:
אין קמית. שאם אני עומד בין הצדיקים המעוטפים לבנים איני מתבייש שאין מלבושי שחורים ואם בין הרשעים איני מתבייש להיות כמתגאה עליהם שהרי אינם לבנים וכהא דר' ינאי בבבלי פ' כל היד שאמר לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים וכו':
חיוורין חפותין. לבנים מגוהצין ונאים. א''נ שיש להן אימרא כמו ובחפת חלוקו כלומר שילבישוהו כהוגן וכראוי:
מן רבך. ר' יוחנן:
והשיב ומה אנא בהית בעובדיי. וכי אני בוש במעשיי ולעורר לב התלמידים ליראת ה' אמר כן:
בגרסיי. כפי מה שאני רגיל בחיי ותנו מנעלים ברגליי ומקלי בידי והשכיבוני על צדי כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת משיח ואז יחיו המתים והכל לחזק האמונה ופנת תחיית המתים:
צִיפּוֹרַיָּא אָֽמְרִין מָאן דַּאֲמַר לָן רִבִי דְּמָךְ אֲנָן קְטָלִין לֵיהּ. אֲדִיק לוֹן בַּר קַפָּרָא רֵישֵׁי מְכַסֵּי מָאנוֹי מְבַזְּעִין וַאֲמַר לוֹן יְצוֹקִים וְאֶרְאֶלִּים תְּפוּסִין בַּלּוּחוֹת הַבְּרִית וְגָֽבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָֽטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ דְּמָךְ רִבִּי. אֲמַר לוֹן אַתּוּן אָֽמְרִתוֹן וְקָֽרְעוֹן וַאֲזַל קָלָא דְּקָֽרְעוֹן לְגופפתא מַהֲלָךְ תְּלָתָא מִילִין.
Traduction
Les gens de Cipori (lors du décès de Rabbi), s’écrièrent (317)Babli, (Ketubot 103a).: si quelqu’un ose venir dire que Rabbi est mort, nous le tuerons. Bar Kappara s’avança alors auprès d’eux, la tête couverte comme en deuil et les vêtements déchirés, qui leur dit: les forts (gens pieux) et les anges se sont disputé les tables de la Loi; les anges l’ont emporté et nous ont ravi les tables de la Loi. Mais, lui demanda-t-on, est-ce donc que Rabbi est mort? -Vous l’avez dit, répliqua-t-il. Tous les assistants déchirèrent leurs vêtements; et ce bruit de déchirures se prolongea jusqu’à Gofta, à trois milles de là.
Pnei Moshe non traduit
ציפוראי. אנשי צפורי ששם היה רבי מוטל ואמרו מי שיאמר לנו מת רבי אנו הורגים אותו ומרוב צערם אמרו כך:
אדיק. הציץ להם בר קפרא וראוהו ראשו מכוסה ומעוטף כאבל ובגדיו קרועים:
מצוקים ואראלים. מצוקי ארץ ומלאכים תפשו בלוחות הברית וגברה ידם של המלאכים וחטפו ועל רבי רמז לומר כן:
דמך רבי. אם כבר מת:
אתון אמריתון. ולא יצא הדבר מפי:
לגו פפתה. עד שם המקום פפתה שהוא מהלך ג' מילין מציפורי:
רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא מַעֲשֵׂה נִיסִּין נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָֽיְתָה וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל הָעַייָרוֹת לְהַסְפִּידוֹ וְאַשֵׁירוֹנֵיהּ תְּמַנֵּי עֶשְׂרֵה כְּנִישָׁן וְאַחְתּוֹנֵיהּ לְבֵית שָׁרַיי וְתָלָה לוֹן יוֹמָא עַד שֶׁהָיָה כַּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁשָּֽׁקְעָה הַחַמָּה קָרָא הַגֶּבֶר שָׁרוֹן מְצִיקִין. אָֽמְרִין דִּילְמָא דְחַלְּלִינָן שַׁבָּתָא. יָֽצְתָה בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן כָּל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַצֵּל בְהֶסְפֵּידוֹ שֶׁל רִבִּי יְהֵא מְבוּשָּׂר מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בַּר מִן קַצְרָא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵן סְלַק לֵיהּ לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ וּמִית. נְפָקַת בַּת קָלָא וְאָֽמְרָה וַאֲפִילוּ קַצְרָא.
Traduction
R. Nahman dit au nom de R. Mena: un miracle a eu lieu en ce jour. C’était un vendredi; et comme les habitants de toutes les localités environnantes étaient accourus pour lui rendre les derniers honneurs, il a fallu se former en 18 groupes qui se rendirent successivement dans la maison mortuaire. De là, on le transporta à la sépulture de Bet-Shearim, et le jour fut prolongé à un tel point, que chacun eut le temps de rentre chez lui, de emplir un seau d’eau pour la journée de samedi et d’allumer les lumières. Lorsque le soleil fut couché, toutes ces personnes commencèrent à s’inquiéter et se dirent: peut-être nous sommes-nous attardés et avons-nous transgressé le repos shabatique. On entendit alors une voix céleste proclamer que tous ceux qui avaient pris part au deuil de Rabbi seraient assurés d’avoir aussi part à la vie future (sans crainte d’avoir péché), sauf le blanchisseur de Rabbi qui n’était pas venu en ce jour. Lorsque celui-ci l’entendit, il monta par désespoir sur le toit de sa maison, se jeta en bas et se tua. Cet homme aussi, s’écria la voix céleste, y aura part, puisqu’il vient de manifester un tel regret.
Pnei Moshe non traduit
ואישרוניה ח''י כנישן. הניחוהו בח''י קבוצות ואסיפות בנ''א כי כן היה דרכם לעשות מושבות ומעמדות ומתאספים שם העם להספד:
ואחתוניה לבית שריי. והורידוהו לבית שערים ששם נקבר רבי ועמד להן השמש ונתארך היום עד שהיה וכו':
שרון מציקין. התחילו לצער עצמן שמא ח''ו חללנו שבת:
בר מן קצרא. חוץ מן הכובס אחד שהיה דרכו לבוא תמיד לפני רבי ואותו היום לא בא כיון דשמע כן עלה לראש הגג והפיל עצמו לארץ מרוב צערו ומת:
ואפילו קצרא. אף הכובס מזומן הוא לחיי עוה''ב:
רִבִּי הֲוָה יְתִיב לֵיהּ בְּצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיְחִי יְהוּדָה בְצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וּמִין גּוֹבְעִין עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חֲשַׁשׁ בְּשִׁנּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן כָּל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה עוּבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה חָשׁ שִׁנּוֹי. חַד זְמָן עֲבַר חָמָא חַד עֵיגַל מִנְכַס גָּעָה וְאָֽמְרָה לֵיהּ רִבִּי שֵׁיזְבִי אֲמַר לֵיהּ לְכָךְ נוֹצָֽרְתְּ. וּבְסוֹף אֵיךְ אִינְּשִׁמָת. חָֽמְתוֹן קְטָלִין חַד קַן דְּעַכְבָּרִין אֲמַר אַרְפּוּנוֹן וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב.
Traduction
Rabbi avait habité la ville de Sephoris 17 ans, et l’on dit de lui: de même que Jacob vécut en Egypte 17 ans (Gn 47, 28), de même Juda vécut à Sephoris 17 ans; et sur cette période de temps, dit R. Yossé ben R. Aboun, aucun animal utile ne mourut en Palestine, et nulle femme de ce pays ne perdit le fruit de ses entrailles. Et comment se fait-il qu’il souffrit si longtemps des maux de dents? Un jour, en passant, il vit un veau que l’on allait égorger (318)''Babli, (Baba Metsia 85a); Midrash Bereshit rabba, section 33.''; la bête pleurait et suppliait Rabbi de la sauver. C’est ta destinée, lui dit Rabbi (et pour son indifférence sur le sort de cette bête, il souffrit des dents). Et pourquoi, à la fin des 13 ans: le mal cessa-t-il? Comme il vit des chats s’approcher d’un nid de souris, il leur défendit d’y toucher, selon ces mots (Ps 145, 9): la miséricorde divine s’étend sur toutes les créatures (il fut récompensé de cette bonne action).
Pnei Moshe non traduit
ומן גוביהן. כך כתוב בכתובות מן אותן הי''ז שנים עשה י''ג שנים בצער כאב השיניים בה וקמ''ל חסידותו של רבי שאף שהיה לו יסורין אלו קבל באהבה וקרא על עצמו ויחי יעקב וגו' לומר שדומה לו כמו שהיה יעקב חי באלו השנים ובשלוה גדולה היה:
לא מתה יולדת בא''י. לפי שיסורין של רבי היו מגינים על הדור:
ולמה. מאיזה מעשה באו לו היסורין:
חד זמן. היה עובר וראה עגל אחד שמוליכין אותו לשחוט וצעק וא''ל רבי הצילני:
ובסופה. ובסוף מאיזה מעשה נתרפא ונסתלקו היסורין:
חמתון. ראה אותם הורגין קינה אחת של עכברין ואמר להם הניחום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ובשבילשנתרחם עליהן נתרחמו ג''כ עליו מן השמים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source